פסק-דין בתיק תא"מ 1467-09

בפני תביעה כספית ע"ס 32,412 ש"ח.

עפ"י תק' 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאחר שמדובר בתביעה הנדונה בסדר דין מהיר, על פסה"ד להיות מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה טוענת התובעת בין היתר כדלקמן:

1.            כי ביום 9.6.07 נסע הרכב שבבעלותה (להלן - "רכב התובעת") בכביש ים המלח - ערד, בעליה עם עקומה שמאלה, בנסיעה ישרה בנתיבו כדין ובמהירות סבירה בהתאם לתנאי הדרך, כאשר לפתע הגיח מהנתיב הנגדי רכב מ"ר 4972688 (להלן - "רכב הנתבעים"), שהיה נהוג בידי הנתבע 1, אשר סטה לנתיב הנגדי, הוא נתיב נסיעת רכב התובעת, תוך חציית קו הפרדה רצוף, ופגע עם חזית שמאל בדופן רכב התובעת וגרם לו לנזקים (להלן - "התאונה").

2.            כי הנתבע 2 היה הבעלים ו/או המחזיק של רכב הנתבעים ולכן חלה עליו החובה לפצות את התובעת מכוח אחריותו השילוחית.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה וניתן כנגדו פס"ד בהעדר הגנה ביום 23.4.10.

הנתבע 2 הגיש כתב הגנה ובו טען בין היתר כדלקמן:

1.            כי לבית המשפט אין סמכות מקומית לדון בתביעה אלא לביהמ"ש בבאר שבע.

2.            כי נהג רכב הנתבעים היה הנתבע 1.

3.            כי הנתבע 2 היה הבעלים הרשומים של רכב הנתבעים אך הרכב לא היה באחזקתו ו/או ברשותו אלא באחזקתו וברשותו של הנתבע 1 ו/או מי מטעמו.

4.            כי אין כל יחסי שליחות בינו לבין הנתבע 1 וכי לא מוטלת עליו כל אחריות לגבי התאונה.

5.            כי הנזק הנטען מוכחש.

בישיבה המקדמית שהתקיימה בפני ביום 21.6.10 הסכימו הצדדים כי אין מחלוקת לקיומה של התאונה ולאחריותו של הנתבע 1 לגרימתה אלא המחלוקת נסובה על אחריותו השילוחית של הנתבע 2 ולשאלת הנזק.

ישיבת ההוכחות נקבעה בפני ליום 27.1.11 בה העידו השמאי מטעם התובעת, מר אלי טולדנו, והנתבע 2.